ימימה אביטל

ימימה אביטל זצ”ל נולדה לפרחה (פאני) ויעיש אביטן, בעיר קזבלנקה שבמרוקו בשנת 1929, בת למשפחת רבנים מפוארת – משפחת סבג מהעיר מרקש.

בשנת 1951 נישאה לאליעזר אביטל ז”ל, יליד מרוקו, שעלה לארץ בשנת 1946, והיה ממייסדי קיבוץ ברור- חיל, שליח עליה, מפעילי ההסתדרות בתקופתו, איש רוח ומעשה, צנוע, חרוץ ורב פעלים.

ימימה בוגרת אוניברסיטת בן-גוריון ולמדה גם באוניברסיטת תל-אביב, החלה לקבל קהל וללמד את מורשתה באמצע שנות השבעים. מדי יום טיפלה, קיבלה ולימדה מאות אנשים שהגיעו אליה מכל גווני החברה ומכל רחבי הארץ, נשים וגברים, חילוניים ודתיים כאחד.

ימימה הקדישה לאנשים את כל כולה בנתינה, בחסד, בשפע ומעל הכל בברכת האל.
היא עשתה ימים כלילות להטיב להשפיע ולהעביר חסד, ברכה, ריפוי תיקון ומורשת מיוחדת ומבורכת לאלפי אנשים.
כל פועלה היה מתוך אמונה חזקה, יראת שמים, שקט פנימי, איזון נפשי, צמצום ,ביטול עצמי, הסתפקות במועט ובבדידות זוהרת.

ימימה הגביהה עוף בראיה גבוהה ורחוקה להאיר, להתפלל ,לבקש ולהוריד את מורשתה לתלמידיה ותלמידותיה כמעיין המתגבר של שפע אור הכוונה וברכה.

מורשתה ממשיכה לפרוץ כמעיין עלום ומתגבר ומלומדת כיום בקרב עשרות אלפי יהודים בארץ ובחו”ל.

חשוב ביותר לציין שימימה אביטל זצ”ל ראתה בפועלה שליחות וזכות גדולה, ללא יומרה, בצניעות וענווה ועל כך יוכל הקורא לעמוד מקריאת הספר “תורת ימימה” ומלימוד הנושאים והאמרות המבורכות שבו.